קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי ביצה · פרק 5 · הלכה 2 · Segment 6

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

שמא תינוק. פי' שמא תרביצנה:

הגע עצמך. אמור לנפשך:

שהיה הוגן א' גדול. שא"א לו להגביהו למה אסרו. הוגן גמל בחור כמו נפישי גמלא סבא דטעוני משכא דהוגני:

שנייא הוא. שאני הכא כלומר טעמא אחרינא אית בבהמה ולא מחשש הגבהה אלא שהוא מצוה על שביתת בהמתו:

נשענים בבהמה.סומכין על גבי בהמה:

בבריא. אדם בריא מותר לשעון ע"ג בהמה שאינו נסמך על הבהמה לבדה אלא גם על כחו:

בתש. כח שאינו סומך אלא על הבהמה אסור:

בההוא דמיסתמיך. מעט:

בכובש. עצמו בכל כחו ע"ג הבהמה ה"ל משתמש בבעלי חיים:

מן מה. מהא דלא אר"י מפורש בשם רבי בא בר ממל מאי דעתו אלא אמר סתמא איתפלגון ר' בא בר ממל וחברייא משמע דר' בא בר ממל אף הוא כרב חסדא סבירא ליה:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 8f3056be926cf654dada1105db6cb117a964282b612af84fc7c1aab5f3dcb7c2