גמ' מתניתא. דתנן שלשה ומצא שנים מותרין:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי ביצה · פרק 1 · הלכה 5 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מאתים. זוז של מעשר שני הניח בתיבה ומצא מנה:
ומנה מוטל. ונשאר הך מנה ממעשר:
וחכ"א חולין. הואיל ולא העלהו לירושלים לא הפרידן זה מזה ושניהם נטלן והניחן במקום אחר וזה חולין שהניח הלום אחרי כן ושכח וה"ה במתני' אמרינן הנך אזלי לעלמא והני אחריני נינהו:
תמן תנינן. פ"ד דמעשר שני:
הרי אלו חולין. מה שמצא הוא חולין שאני אומר מעשר שני ניטל ותנן התם בסיפא דמתני' מאתים ומצא מנה הכל מעשר:
דר' היא. סיפא אתיא כר':
חזר ואמר. מתניתין דהכא אתיא ככ"ע ושאני גוזלים שדרכן לפרוח הלכך אמרינן שהאחד הלך וחביריו נשארו משא"כ במעות כשניטל האחד אמרינן גם השני ניטל והני אחריני נינהו:
הוא הדבר בגוזלים וכו'. כלומר ל"ש גוזלים ל"ש ביצים שהניח בקן מעי"ט שלשה ומצא בי"ט שנים מותרין לתנא דמתני' ולא אמרינן הראשונים ניטלו והני בי"ט נולדו ואע"ג דגבי ביצים ליכא למימר דמעצמם נפרדו:
הוי דר' היא. הרי דמתני' ר' היא ולא רבנן:
א"ר יוסה. לעולם ככ"ע אתיא מתני' ושאני מעשר שאביו הניח ובנו מצא ואמרינן דלמא שכח אביו וכבר העלוהו לירושלים או טעה בדיבורו ומעיקרא לא היה אלא מנה:
במעשר שני כהדא דרבי. לחומרא דמנה מונח ומנה מוטל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8f3056be926cf654dada1105db6cb117a964282b612af84fc7c1aab5f3dcb7c2