היתה למטה מעשרה ותולה בה עיטורין שהן ראוין לסכך בהן פי' לא כמו הענין דאיתא בבבלי דף ד' גבי והוצין יורדין לתוך עשר אמה סבר אביי למימר אם חמתה מרובה מצילתה כשירה ז"א אלא דהכא קאמר ענין אחר דלא מיירי מצלתה מרובה מחמתה אלא דבר שהוא ראוי לסכך בהן הרי הוא בטל לגבי סוכה ע"כ ממעט לפסול בעשר אמות וגבי כ' אמה ממעט לכושר אבל דבר שאינו ראוי לסכך אינו בטל לגבי סוכה ועתיד לפנותו משם וכמאן דליתא דמי ואינו פוסל בעשר אמות ואינו מכשיר בעשרים אמות וע"ז א"ר שמי כשם שאמרו מלמעלן כך אמרו מלמטן דדבר העתיד לפנותו אינו ממעט ואינו עתיד לפנותו ממעט וכדמסיק קש ותבן אין ממעטין בה דעתיד לפנותו עפר וצרורות ממעטינן משום דאינו עתיד לפנותו. ודו"ק:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי סוכה · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 22ba681d98950f644b1a8e92f0fe20348ec1374f7964583192a6299127f290c7