אין לשין את המצה במשקין וכו'. תוספתא היא בפ"ג:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 2 · הלכה 7 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אין לשין מצה ברותחין. תוספתא שם מפני שהמים רותחין חולטין את העיסה ואינה נערכת יפה:
והא תנינן. בריש פ"ה דמנחות כל המנחות באות מצה וכו' ונילושות אם בפושרין וכו':
ומשני תמן הדבר מסור לכהנים וכו'. והנשים עצילות הן ואין סומכין על שמירתן:
לא צריכא דלא וכו'. כלומר לא צריכא דקא מיבעיא לן אלא אם הכהנים עצמם ילושו מצתן בפסח בפושרין ומפני שהן רגילין בשמירה או לא:
וקאמר הש"ס יבוא זה כהדא דתנא ר' זכריה וכו'. לעיל בפ"ק בהלכה א' דאף נדה כהנת שהיא רגילה בטבילה לתרומה מ"מ לטבילת נדתה צריכה להיות חופפת וסורקת מקודם כדי שלא לחלוק בין נדה לנדה וה"נ שלא לחלוק בין מצה למצה בפסח אפי' הכהנים אין לשין בפושרין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a045dac00784aadf37be9318a3424284d497577856bb47ff52d3b03639bbd762