מתני' השיב ר"ע ואמר הזאה תוכיח. בטמא מת שחל שביעי שלו להיות בשבת ואפי' בי"ג בניסן ושהיא מצוה שאם לא יזה בשביעי אינו יכול לעשות הפסח והזייה אינו אלא משום שבות שאינו אלא טלטול בעלמא אלא דמיחזי כמתקן גברא ואפ"ה העמידו דבריהם ואסרו להזות:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 6 · הלכה 3 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
א"ל ר"א ועליה אני דן וכו'. שעל הזאה עצמה ג"כ אני חולק ואומר שתדחה כדי שלא יעכבו מפסח ומכח ק"ו זה בעצמו:
א"ל ר"ע או חילוף. דקים לי' לר"ע דהזאה אפי' במקום מצוה אינו דוחה ונילף ק"ו מינה לשחיטה שלא תדחה:
עקרת מה שכתוב בתורה וכו'. בתמיה:
הבא לי מועד לאלו וכו'. שיהא להן זמן קבוע ושיהא לא אפשר לעשותן מאתמול כמועד של זמן שחיטה דלא מצי למיעבדה מאתמול והזייה נמי אינה מגופה של פסח דלידחי:
כלל אמר ר"ע וכו'. והלכה כר"ע:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a045dac00784aadf37be9318a3424284d497577856bb47ff52d3b03639bbd762