ואית בר נש וכו'. על הא דקאמר ר"ע לר"א או חילוף הוא דמתמה וכי כך משיבין לרבו שלו דבר שאינו וכי אפשר לדחות שחיטת הפסח. ומשני לפי שהיה ר"א מלמדו הלכה בענין חגיגה שבאה עם הפסח שאינה דוחה השבת לפים כן היה לו איזה דרך לפלפל עמו בכך ולומר לו או חילוף וכלומר דלא היתה כוונתו של ר"ע על שחיטת הפסח כלל אלא כאומר לרבו א"כ אפשר ללמוד הדין בחילוף מהזאה ועל שחיטת חגיגה דמה"ט לא תדחה את השבת ור"א הבין שעל שחיטת הפסח אמר לו כך והשיב לו עקרת מה שכתוב בתורה וכששמע ר"ע לזה אמר לו אף דבריך הבא לי מועד לאלו וכו':
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 6 · הלכה 3 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a045dac00784aadf37be9318a3424284d497577856bb47ff52d3b03639bbd762