טעמא דר"ש. במתני':
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 5 · הלכה 4 · Segment 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כתוב אחד אומר וכו'. בפ' כי תשא כתיב ולא תשחט וגו' ולעיל מיניה בפ' משפטים כתיב לא תזבח וגו' ותרי קראי למה לי אלא אחד להפסח בי"ד ואחד לשאר כל הזבחים בחולו של מועד:
מה ראית לרבותן. לשאר זבחים בחולו של מועד ולהוציאן מי"ד:
אחר שריבה הכתוב מיעט. דבקרא קמא לא תזבח כתיב סתם ומשמע שאר זבחים ג"כ בכלל ובקרא דלא תשחט כתיב ביה זבח חג הפסח וא"כ מיעט שאר הזבחים והלכך מרבה אני מקרא דלא תזבח לשאר זבחים בחולו של מועד דיש בו ג"כ לאו דבל יראה ובל ימצא ומוציאן אני מי"ד שאינו בבל יראה ובל ימצא:
ואתייא כהאי דאמר ר"מ. לעיל בפ"ק בהלכה ד' מו' שעות ולמעלה מדבריהן הוא שצריך לבער חמץ ומדאורייתא עד סמוך לשקיעת החמה כדדרי' התם מאך חלק:
אמר ר' מנא לא היא. דלא צריכת לאוקי מילתא דר"ש כר"מ אלא אפי' כר' יהודה דס"ל זמן הביעור מו' שעות ולמעלה מדאורייתא הוא נמי אתיא שפיר:
להן דכתיב זבח חג הפסח ארבעה עשר אנן קיימין. כלומר אנן קיימין מילתא דר"ש דאהאי קרא דכתיב ביה חג זבח הפסח הוא דסמוך למידרש דבזבח הפסח הוא דזמנו בי"ד הוא עובר על לא תשחט וגו' וא"כ קרא דלא תזבח דאיירי בשאר זבחים בחולו של מועד הוא דאיירי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a045dac00784aadf37be9318a3424284d497577856bb47ff52d3b03639bbd762