מתני' שחטו. בשבת:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 6 · הלכה 6 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שלא לאוכליו וכו' חייב. בבבלי פריך פשיטא מכיון דפסול הוא כדתני בפ"ד לעיל הכא חייב ומשני איידי דקתני לעיל בשלא לשמו ולאשמועי' פלוגתא דר"א ור' יהושע תני נמי להא דמתניתין:
לאוכליו ושלא לאוכליו וכו' פטור. דפסח כשר הוא כדתנן בפ' דלעיל:
שחטו ונמצא בעל מום חייב. דשוגג הוא ולאו אנוס שהיה לו לבקרו:
שחטו ונמצא טריפה בסתר פטור. דאנוס הוא:
שחטו ונודע שמשכו הבעלים את ידן. קודם שחיטה מן הפסח הזה ונמנו על אחר או שמתו הבעלים או שנטמאו דעכשיו לא ניתנה שבת לדחות אצל זה פטור מפני שהוא שחט ברשות ולא היה לו לידע שכך הוא שאין עליו לבדוק אחר זה ואניס הוא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a045dac00784aadf37be9318a3424284d497577856bb47ff52d3b03639bbd762