פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 10 · הלכה 4 · Segment 2

גמ' תני ר' חייה כנגד ארבעה בנים דברה תורה וכו'. לפי שמצינו בכתוב ארבעה פעמים בהגדת ענין זה לבנו ובשינוי הדברים ושלש מקראות בשאלת הבן והאחד בלתי שאלה בפרשת משכו והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם וזו היא שאלת הרשע שאומר לכם ולא מצוי השם ולפיכך דורש התשובה דפ' קדש שלא נאמר שם שאלה והגדת לבנך וגו' בעבור זה עשה ה' לי לי עשה וכו' ומשום דלא שייכה תשובה דפ' משכו להרשע דכתיב שם ואמרתם זבח פסח הוא לה' וגו' ואת בתינו הציל והוא הוציא את עצמו מן הכלל ופסוק ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים שבפרשה והיה כי יביאך שהוא נאמר על שאלת בן טפש והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת דורש הוא כאן לתשובת שאלה של בן חכם בפ' ואתחנן והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדות וגו' ובכתוב נאמר אשר צוה ה' אלהינו אתכם אלא שהחכם ניכר בשאלתו ואינו רוצה לומר אתכם ואומר איתנו שלא להוציא עצמו מן הכלל ולפיכך אף אתה אמור לו בחוזק יד הוציאנו שאעפ"י שנאמר זה על שאלת בן טיפש מכיון שהחכם נשמר עצמו ומשנה מאתכם לאותנו אף אתה תשנה ותאמר לו פסוק בחוזק יד הוציאנו ולא תשובה הנאמר שם על השאלה מה העדות וגו' עבדים היינו וגו' וזהו לפי החכם בחכמתו ולבן טפש אף אתה למדו הלכות פסח וכו' וזהו נלמד מהכתוב ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים וגו' שהזהיר אותם שם ואמר ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר ועבר ה' לנגוף וגו' ומכאן למדו שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן לומר אפיקו מאני מכאן לבית אחר ושלא יצאו מחבורה לחבורה ותשובה זו כתובה על שאלת הרשע אלא שניטלה ממנו כדלעיל ומלמדין זה לבן טיפש שלא יטעה ויצא מקבורה לחבורה ושאינו יודע לשאול את פתח לו תחלה נלמד מפסוק והגדת לבנך שנאמר מבלתי השאלה:

מתני' אמרה כן. שלזה שאין לו דעת אפי' לשאול שאינו מרגיש בשום דבר ואיני משגיח על השנוי:

אביו מלמדו. לומר מה נשתנה ואח"כ אומר לו עבדים היינו וכו':