השמש יצא על הארץ כו'. נ"ב סיומא דאיבעיא הוא, עד לכשיתודע לבריות, וה"פ מה ביאתו משיתכסה מן הבריות דהיינו הוילון שמאיר ביום ניכנס לנרתקו בלילה ומתוך כך נראים הכוכבים אף יציאתו לכשיתראה לבריות דהיינו כשיוצא הוילון לעולם ואינן נראים הכוכבים ואז ודאי יום הוא. וקאמר ליה כיון שג' כוכבים נראין בבקר ע"כ לא יצא הוילון מנרתקו וא"ר ספוקי קמספקא לי' אם יום הוא אי לילה. ויסוד איבעי' זו נראה לו עפ"י שיטת תוס' חגיגה (י"ב ע"ב) ר"ה נכנס שחרית וכו' ונראה למורי לפרש איפכא נכנס שחרית וכו' ע"ש, ור' בא מישב האיבעי':
קריאה במקור
הגהות רד"א על תלמוד ירושלמי ברכות · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 79d1fc9b6a6a85be22e300ea16cfcf343400aedc4a70384fd88a397cfedfe805