נהגין רבנן כו' וא"ד או הדא וכו'. נ"ב נ"ל דר' יהודא בא לתרוצי התמיה של ר' ייסא דקא מתמה ושאל מה מלחשין וא"ל ולא שמיע וכו', וע"ז בא ר' יהודה ואמר היינו תימה של ר' ייסא דודאי ידע שאמרו מודים דרבנן אך דראה שהיו מאריכין ואמרו כל המטבעות. וקא מתמה הלא אין אומרים אלא אחד א"ד או הדא וכו' דתימה של ר' ייסא היה איזה מהמטבעות אומרים ובודאי הם לא היו אומרים אלא א', והוא רצה לידע איזה מהמטבעות היו אומרים ומשו"ה אמר מה הדין לחישא כלומר איזה מהן אומרים:
קריאה במקור
הגהות רד"א על תלמוד ירושלמי ברכות · פרק 1 · הלכה 5 · Segment 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 79d1fc9b6a6a85be22e300ea16cfcf343400aedc4a70384fd88a397cfedfe805