עירב את האותיות כו' נ"ב וז"ל הרשב"א בתשובה סי' תרי"א פי' מלמעלה פסול לפי שעד שלא נעשית אות נפסלה צורתה והלכך אם בא לגרוד הרי זה כחק תוכות ופסול שלא נעשית אות מעולם עד עכשיו שהוא גורדו. אביי כשנדבקו מלמטן כגון של תפארתנו וארצנו אחר שנגמרה צורת האות היא שנדבקה ומתחלה כשרה היתה ואם באו עכשיו לגרדה אין זה כחק תוכות והלכך אפילו איני גורד כל שהוא יכול לגרוד וכשר כר' זירא דאמר כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת וכו' אבל ארצך תפארתך שהכ"ף דביקה באמצעות רגלה עם התי"ו בהא איכא ספיקא דאיכא למימר דאף היא אינה אות עד שיגמר רגל שבה לגמרי ופסול וא"ל דאינו אלא מלמטה כשר כנ"ל ע"כ:
קריאה במקור
הגהות רד"א על תלמוד ירושלמי ברכות · פרק 2 · הלכה 3 · Segment 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 79d1fc9b6a6a85be22e300ea16cfcf343400aedc4a70384fd88a397cfedfe805