הכל מודים כשכנגדו חשוד על השבועה פי' המשביע ע"א שיש לו מנה על ראובן ואותו ראובן חשוד על השבוע' וגם התובע חשוד על השבועה כיון שאילו העיד אותה העדו' היה מתחייב ראובן שבועה ולפי ששניהם חשודין היה מן הדין שתחזור שבועה למחויב לה שהוא ראובן ומתוך שאינו יכול לישבע משלם נמצא עדותו עדות ממון הוא ולא עדות שבועה וכיון שכן אם כפר בעדותו ונשבע מתחייב קרבן שבועה והכל מודים במשביע וכו' פשוט הוא.
קריאה במקור
חדושי הר"י מיגאש על שבועות · דף 32b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Prague, 1826
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011042080205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href="http://dicta.org.il">Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 03de2ed4509fb7be853d7f85011d6b978a8fafc7b548120cafec7df11aceed73