חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי ברכות · פרק 6 · הלכה 2 · Segment 4

אפיק קומיהון פרגן ואחוניא וקפלוטין. פי' דקפלוטין ואחוניא שניהם ברכת בורא פרי האדמה והוא כרוב ותרדין דמוזכר בגמרא בבלי דף ל"ט ע"א וכפרש"י ז"ל שם בהאי מעשה דברכתן הוא בפה"א עיי"ש. וקפלוטין הוא חביב ייתר מאחוניא ופרגיות חביב יותר מכולן וברכתן שהכל נהיה בדברו ע"כ אמרי היכי נעביד דהא קי"ל בשני מינין דברכתן שוה מברך על החביב ויפטור השני שאינו חביב כ"כ ואם בירך על שאינו חביב אם כיון לצאת להחביב יצא בדיעבד אבל לכתחלה צריך לברך על החביב אבל אם החביב ברכתו שהכל נ"ב והשני שאינו חביב כ"כ ברכתו בפה"א בזה הוי ספק אם יברך על החביב שהכל נ"ב ויפטור השני שברכתו בפה"א משום דקי"ל על כולן אם אמר שהכל נ"ב יצא אף דלכתחלה צריך לברך ברכת בפה"א ורק בדיעבד יצא בשהכל מ"מ צריך לברך שהכל משום מדלכתחלה המצוה בחביב ואזלינן לכתחלה בתר מצוה דחביב או אזלינן לכתחלה בתר עיקר הברכה שלו בפה"א. ואיזה לכתחלה עדיף זה הוי ספק ע"ז אמרו נברך על קפלוטא לכתחלה דפוטר לכתחלה את אחוניתא ולא פטר פרגותא כלל ויצטרך לברך עוד הפעם על פרגותא נברך על אחונייתא לכתחלה לא פטר לא דין ולא דין ר"ל לכתחלה אינו מברך על אחוניתא דיפטור הקפלוט משום דקפלוט חביב יותר וע"כ קפץ חד ובריך על פרגותא ברכת שהכל נ"ב משום דחביב והכריע הלכה דביש לפניו שני מינין אחד חביב וברכתו שהכל נ"ב והשני ברכתו בפה"א דלכתחלה מצוה בחביב ולכתחלה המצוה לברך הברכה ששייך לו והכריע התלמוד דהמצוה דחביב קודם ופוטר ברכת שהכל נ"ב להברכה דבפה"א דשייך לו להקפלוט וב"ק לא קיבל הכרעת התלמוד ופריך ושאל הגמ' מיי כדין ר"ל מאי הוי עלה ומסיק מסתברא מברך על הקפלוטא הברכה ששייך לו דהוא ברכתו העקרית וברכת שהכל נ"ב טפילה ורק בדיעבד יצא וע"כ עיקר ברכתו בפה"א. דלכתחלה עדיף ממצוה דחביב דלכתחלה. וכן פסקו בתוס' ז"ל דף ל"ט ע"א ד"ה חביב דבשניהם ברכה אחת חביב עדיף ובפה"א עדיפא משהכל נ"ב דמבררת טפי וחשובה לעצמה ויברך על אותו המין ששייך לו בפה"א אע"פ שאותו המין שיש לברך עליו שהכל נ"ב חביב עליו עכ"ל ז"ל: