אמר רבי אבהו משום רבי חנינא בן גמליאל לא שנו אלא במקום שאין מביאין ירק מחוץ לארץ לארץ, אבל במקום שמביאין מחוץ לארץ לארץ אסור. מסתברא דאסור אף בירקות הגנה קאמר, והוא הדין בירקות השדה, לפי שאין מביאין כל כך שיספקו להם ושלא יהיו צריכין לירקות השדה, והרי זה כמקום שמסתפקין מזה ומזה, ואפילו מסתפקין רובא מירקות הגנה, וכענין שאמרו בשמן זית ובשמן שומשמין, אבל בירושלמי משמע שאינו אסור אלא בירקות הגנה בלבד כשאר שני שבוע, דגרסינן התם משהתיר רבי להביא ירק מחוץ לארץ לארץ, היא שביעית, היא שאר שני שבוע.
קריאה במקור
רשב״א על נדרים · דף 40b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מתני': מן המקפה מותר בגריסין. ירושלמי: והוא שיהא רובן גריסין.
חטאת שאני טועם אסור לאפות. פירוש אסור בפת חטה, ירושלמי: ואתמר כן א"ר יוסי בן אורחיה דבר נשא חמי פיתא נקיה, ומימר ברוך דברא חטתא.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Gerlitz edition, published by Oraita
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7b2691c0d6b6598ed5a79c2baeb00ca3644551ab6105809524207162806aa387