גמרא: ורבנן מי מתו אלא שירדו מנכסיהם. ואם תאמר מכל מקום עני הרי זה נולד. ויש לומר כיון שהעניות מצויה לאו כנולד היא דהא פותחין בנולד מצוי וכדאמרינן בריש פרק ארבעה נדרים [לעיל (נדרים כג, א)] שכיחי קצרי דמחו רבנן, והכין איתא בירושלמי דגרסינן התם [שם הלכה ד'] עלה דהא ולא כנולד הוא, אמר ר' זעירא העניות מצויה. ועוד שאלו שם [שם הלכה ד'] ותהית לאו כנולד היא, אמר ר' אילא התהות מצויה.
קריאה במקור
רשב״א על נדרים · דף 64b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Gerlitz edition, published by Oraita
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7b2691c0d6b6598ed5a79c2baeb00ca3644551ab6105809524207162806aa387