ופריך כשחמתה מרובה מצילתה. הוא דפסולה הא מחצה למחצה כשרה ולקמן בפ"ב תנן ושצילתה מרובה מחמתה כשרה משמע הא מחצה למחצה פסולה וקשיין אהדדי:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוכה · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שנייא היא. שאני התם דאיירי שסיכך בדברים שדרכן לפשט ולהפרד זה מזה ואם לא יהיה מתחלה הצל מרובה יהיה אח"כ באמצע החג החמה מרובה ומתני' שסיכך בתבן והדומה לו שאין דרך להפרד וסגי בשוין:
באילן שדרכו לפסע. בדבר שדרכו להפרד א"נ באילנות שעליו דרכן להפרד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3c040a04e72f5e8a685faed235805fc13f30026dd4d3e56dbd0a8b93f323d4f3