מראה הפנים על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 8 · הלכה 1 · Segment 8

יאמרו הדברים ככתבן. כדפרישית בפנים דאם אמרינן דגר תושב צריך לקבל עליו כל המצות חוץ מן נבילות השתא איכא למימר כר' יודא דסברא הוא להקדים ואפ"ה איצטריך נתינה דגר אבל למ"ד דאין צריך לקבל עליו אלא שלא לעבוד עכומ"ז ע"כ דאין לומר דמן הסברא הוא להקדים דא"כ ל"ל נתינה דגר דמהיכי תיתי לאסור ליתן לו דעדיין לא יתן לב להתגייר בשביל זה ולדידיה איצטריך או להקדים ולא לדברים ככתבן ולפ"ז יש לומר דר"מ דס"ל להקדים צריך קרא לטעמיה הוא דאזיל דס"ל בפ' השוכר את הפועל שם דגר תושב הוא שקיבל עליו שלא לעבוד עכומ"ז. אבל התו' בפסחים כתבו דאפילו לר"מ איכא למימר דסברא הוא אי לא הוי כתב קרא כל עיקר ולא קשיא לדידיה נילף נתינה דגר במכ"ש דמכירה דנכרי דאי הוי כתיב נכרי לחודיה ה"א למעוטי מכירה דגר וע"ש ואפשר לומר דלשיטת הבבלי כתבו כן דפריך שם בשלמא לרבי מאיר כו'. א"נ יש לפרש סוגיא דהכא בשיטה אחרת דרבי שמואל קאמר גר תושב צריך שיקבל עליו ע"מ שיהא אוכל נבלות. לומר דאינו כעכומ"ז לענין שיבטל העכומ"ז כשיטתא דהכא או שלא ליתן ולבטל רשות כדאמר התם עד שיקבל עליו בפירוש על מנת שיהא אוכל נבלות ואם לא התנא בתחילה אסור בכל ואינו כעכומ"ז ועל זה מתמה רבי הילא יאמרו הדברים ככתבן כלומר לדידך כגזרת הכתוב משוית לה הא דכתיב לגר אשר בשעריך תתננה דצריך להיות גר שאוכל נבלות בתמי':

בלא תעשוק. הא דמוקי הכא כרבי יוסי ברבי יודא ובבבלי שם משמע דעובר בכל השמות כדחשיב שם אפי' לר"י ברבי יודא אלא דבספרי פ' תצא גריס כמו הכא או מגרך זה גר צדק מלמד שעובר עליו בשני לאוין רבי יוסי בר' יהודא אומר משום בל תעשוק וכן בגר תושב דלא עדיף מגר צדק:

ולא תונה. בבבלי פרק הזהב דף נ"ט קאמר המאנה את הגר עובר בג' לאוין כו' והתם בגר צדק מיירי ולא מוכח משם לאו לגר תושב אבל בספרי מצאתי שם דדריש על קרא לא תסגיר עבד אל אדוניו אשר ינצל אליך מעם אדוניו לרבות גר תושב והתם כתיב לא תוננו:

וגולה כישראל. אם הרג גר תושב אחר כדתנן פרק אלו הן הגולין: