שנייא היא שאין כתוב בה שאר בשר. משמע מהכא דלשמעון התימני נמי ח"כ דשאר דוקא הוא דהוי ממזר כמו לחד מ"ד אליבא דר"ע דחייבי לאוין דשאר בעינן אבל בבבלי שם קאמר אביי הכל מודים בבא על הנידה כו' שאין הולד ממזר ופי' רש"י ואפילו שמעון התימני ומפרש טעמא נדה דהא תפסי בה קידושין שנא' ותהי נדתה עליו כו' ולהאי טעמא ע"כ דלשמעון התימני נמי בתפיסת קידושין תלי' מילתא כמו דאמרינן האי כללא אליבא דר"ע דכל שאין הקידושין תופסין יש ממזר ולטעמא דהאי תלמודא איכא למימר דלשמעון התימני לית ליה להאי כללא כמו דכתבו התוס' אליבא דר' יהושע דע"כ לית ליה להאי כללא ועיין בתוס' דף מ"ד ד"ה עשאה זונה ובקידושין דף ס"ח:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 4 · הלכה 15 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 958a34b6a6857362f4f78bff4cbb2d2ee7fe07f0425fa921fbbc8a21ae0bd7a5