על מנת נותנת. והא דקאמר בבבלי בכי האי עובדא דיכולה לומר משטה אני בך וכדמייתי ראיה מבורח מבית האסורין שאני התם דביבם שאין הגון לה מיירי כדאמר התם וכיון דלאו הגון לה ומצוה עליו מן התורה בחליצה ורמיא עלי' למיחלץ הויא היא כעין אנוסה ואיהו נמי לא אפסיד מידי דהא לא חזיא ליה והילכך לא יהבה ליה מידי דכל מה דאתני בהדה יותר מן הראוי לו הוא ופטורה אבל הכא מיירי דהגון לה היה ומחייבינן לה ליתן מדין שכירות דלאו אנוסה היא ולא דמיא לבורח מבית האסורין כ"כ הרמב"ן והרשב"א ז"ל וכן פסק הטור אה"ע סי' קס"ט:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 12 · הלכה 6 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אין אתי משה ושמואל. וכתב הרשב"א ז"ל שהמעשה הזה הלכה היא ואפילו ר' יוחנן מודה בה דכיון שהוא מתכוין לחלוץ ולהתירה באותה חליצה אעפ"י שטועה שיועיל לו מצד אחר כשרה וכתב הה"מ ז"ל שאין נראה כן מדעת רבינו שכתב בכיוצא דברים אלו החליצה פסולה ומה בין זה להא דר"ל חלוץ לה והיא ניתרת לך לאחר זמן ואפשר דשאני הכא שפירשו לו שהוא עוקר זיקתו ממנה עכ"ל וכן פסק בש"ע אה"ע שם:
הדרן עלך מצות חליצה
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 958a34b6a6857362f4f78bff4cbb2d2ee7fe07f0425fa921fbbc8a21ae0bd7a5