תני דבית רבי כן. וכן דעת הרמב"ן ז"ל ולפ"ז אם באת אשה מעיקרא והתירוה לינשא ואח"כ בא עד כשר ואמר לא מת לא תצא דהוי כעד ועד במתני' דלעיל אבל דעת הרמב"ם ז"ל אינו כן שכחב בפי"ב מהל"ג הל' כ"א אשה אומרת מת ואח"כ בא עד כשר ואמר לא מת ה"ז לא תנשא ואם נשאת תצא וכבר פי' שם הה"מ ז"ל טעמו דללישנא בתר' דמסקינן דשתי נשים כעד אחד דמיין וכיון שהורע כח שתי נשים לגבי עד כשר ה"נ הורע כח אשה אחת לגבי עד כשר אלא דמ"ש שם דסובר רבינו דהירושלמי אתי כלישנא קמא דגמרא דילן אבל ללישנא בתרא הורע כחן. אינו מוכרח דהרי בהדיא מסיק הכא כליש' בתרא אלא דהרמב"ם ז"ל לא פסק כתני דבית רבי הכא והטעם משום דלא נקטה לרבותא במתני' כי קושיא דהכא. והתיו"ט הביא דעת הרמב"ם ג"כ בזה ומ"ש שם אבל עד פסול ועד כשר אע"ג דבבת אחת כו' שלא בדקדוק הוא והוה ליה למימר אע"ג דאתי אשה מעיקרא וכמבואר בהדיא בדברי הרמב"ם ז"ל דאפילו נשאת תצא וכ"כ הרשב"א ז"ל לדעת הרמב"ם דאפי' התירוה לינשא ע"י עד פסול דאתא מעיקרא תצא. ובהיא עצמה שאמרה מת בעלי ואחר כך בא עד כשר בזה הודה הרמב"ן ז"ל לדברי הרמב"ם שכתב שם ואם נשאת תצא:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 15 · הלכה 6 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 958a34b6a6857362f4f78bff4cbb2d2ee7fe07f0425fa921fbbc8a21ae0bd7a5