מראה הפנים על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 15 · הלכה 1 · Segment 3

מה בינה לעד אחד כו'. משמע הכא דהיא עדיפא מעד אחד ובבבלי פ' האשה רבה דף צ"ג קאמר גבי בעיא דעד אחד ביבמה דלהתירה ליבם לא תיבעי לך דאפילו איהי מהימנא דאלמא כל היכא דאיהי מהימנא כ"ש עד אחד דמהימן ואפשר לומר דהכא ס"ל כלישנא קמא דהתם דמשמע שם דעד אחד גרוע מינה כדפי' התוס' שם ללישנא קמא וע"ש. א"נ כדכתבו התו' שם דף צ"ד ד"ה כי תבעי לך דבעד איכא למיחש שמא שכרוהו או שנא אותה והוא עצמו חשוד לקלקלה היכא דסמכא עליה ולא דייקא שפיר והיינו דקאמר הכא עד אחד חשוד לקלקלה ולפ"ז ע"כ למאי דאמרו דעד אחד מהימן טעמא משום דבמילתא דעבידא לגלויי לא משקר הוא ונפקא מינה לעד אחד במלחמה ועיין בדיבור דלקמן. אבל קשה למאי דקאמר הכא דזמנין דסניא ליה נמי לבעל בשנישאת לו על כרחה א"כ מ"ט מחלקינן בין מת בעלה למת יבמה בהיא עצמה דהרי גם ביבמה איכא להני קילקולי כדתנן פ"ח דגיטין תצא מזה ומזה וכל הדרכים כו' ולמסקנא דהאי תלמודא אתיא אפילו אליבא דרבנן הא דאמר התם תצא כו' כדאיתא שם וכן פסק הרמב"ם ז"ל פ"ב מהלכות יבום הלכה יח וי"ל דשאני גבי מת יבמי דהא דאמרינן התם תצא מזה ומזה היינו מדרבנן ומשום חשש דמיחלפא באשה דעלמא דהרי הולד כשר אליבא דרבנן דהתם כדמפרשינן שם אליביה דשיטת הרמב"ם והואיל ולא חמירא לה לא דייקא כ"כ כמו בבעלה ועיין לעיל פ"י הלכה ד' ובמראה שם מ"ש מזה. ומיהו משיטת הבבלי שם משמע דלא אמרינן כלל בבעלה דסניא ליה וכדפרש"י שם וכן הכא בפירקין גבי עד א' במלחמה דלרש"י לא גרסינן הא דכתוב בספרים כיון דזמנין דסניא ליה אלא דתרווייהו אמרי בדדמי וכן גריס הרשב"א ז"ל: