ובת כהן כי תחל לזנות. וכתני אבוה דרבי אבין שם והתו' כתבו שם מדבעי קרא משמע דלית ליה ג"ש דהנה הנה זימה זימה ותימא א"כ בת בתו ובת בנו מנ"ל דבשריפה. ונראה ליישב דודאי אית ליה הג"ש אלא דס"ל דלא אתיא אלא לבת בתו ובת בנו דצריך נמי להנה הנה וכדפי' רש"י שם לעיל בהא דרבא גבי הא דאמרי' והא בשאר דידיה לא כתיבא ביה זימה אמר רבא אתיא כו' דהיינו דמעיקרא אתייא בהנה הנה מה הנה דשאר אשתו זימה עמו אף הנה דשארו זימה עמו ובחר דאייתינן זימה לשאר דידיה ילפינן שרפה בזימה זימה. אלא דלרבא ילפינן נמי בתו מהאיי ג"ש גופה כדלעיל ולאבוה דרבי אבין ולחזקיה הכא לא ילפינן אלא בת בתו ובת בנו וק"ו לית להו דאין מזהירין ואין עונשין מן הדין והילכך איצטריך להו להאי דרשא דבת כהן:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 11 · הלכה 1 · Segment 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 958a34b6a6857362f4f78bff4cbb2d2ee7fe07f0425fa921fbbc8a21ae0bd7a5