היא טליתא והוא סב. ברישא אין הוא סב נמי מיירי שהיא ילדה אלא דשם אומרי' לה זה הזקן מה לך והכא קאמר דאפי' היא נתרצית בו אומרין לו שיעכב הוא מחמת שהיא ילדה וכדמסיק הוא רוצה כו' דלכל המעכב בדבר שומעין לו אם אינם שוין:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 12 · הלכה 6 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אפיק לבר. וכמ"ד מצות חליצה קודמת ואפשר דאפילו למ"ד מצות יבום קודמת קאמר ר' יוסי דאפ"ה אין נותנין להם עצה להתייבם היכא שאינם שוין ואינה עצה טובה להם ואעפ"י ששניהם רוצין וכן נראה מדעת הרמב"ם ז"ל שכתב שם ואם עצה טובה לייבם יועצין אותן לייבם והיינו אם היתה הוגנת להם מצד שנותם וכן כתב בפי' המשנה והרי דעתו ז"ל דמצות יבום קודמת כדכתב בריש הלכות יבום:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 958a34b6a6857362f4f78bff4cbb2d2ee7fe07f0425fa921fbbc8a21ae0bd7a5