וזכאי במציאתה. בתוספתא פרק שני דמכלתין איתא בהדיא כרבי ירמיה בהא דאין זכאי במציאתה ולא במעשיה ולא בהפרת נדריה. וכן מסיים התם יורשה ומטמא לה ואפשר לפרש הכא נמי הא דלקמן בניחותא וה"ק ותני כן מטמא הוא אדם לאשתו הכשירה ואינו מטמא באשתו פסולה והך לאו פסולה מן התורה היא ולא שייך בהא דמד"ס צריכין חיזוק:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 9 · הלכה 4 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 958a34b6a6857362f4f78bff4cbb2d2ee7fe07f0425fa921fbbc8a21ae0bd7a5