משיבין דבר שיש בו כרת. וריש לקיש לא רצה לפרוך כן מה לעריות שיש בהן כרת משום דאיכא למימר ממזר יוכיח כדאמר בבבלי שם דאין בו כרת ועשה בו נקבות כזכרים ולא ס"ל האי פירכא דפריך התם מה לממזר שכן אינו ראוי לבא בקהל תאמר בעריות שראוין לבא בקהל לכל ישראל שאינן קרובים כדפרש"י שם משום דאיהו נמי באותן שנולדו מעריות קאמר דאינהו גופייהו ממזרים הוו והילכך פריך משיבין דבר שיש בו ממזר דהשתא ליכא יוכיח ורבי חגיי דפריך הכי איכא למימר דלא ס"ל ממזר יוכיח דמה לממזר שאיסורו איסור עולם ואנן באיסור ג' דורות קאמרינן ובבבלי מסיק שהשיבו לו חלל דחייבי עשה יוכיח כגון כ"ג שנשא בעולה שהיא אנוסה או מפותה דליכא בה אלא עשה בתולה ולא בעולה והולד חלל ועשה בה הנקבוח כזכרים:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 8 · הלכה 3 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 958a34b6a6857362f4f78bff4cbb2d2ee7fe07f0425fa921fbbc8a21ae0bd7a5