בלא כך אינה פסולה מן הכהונה. תימא מאי מקשה הא חלוצה מדרבנן היא כדאמר בבבלי דף כ"ד ואיצטריך למימר דפסולה מדאורייתא היא בביאה שלאחר חליצה דבלאו היא ולכאורה יש מכאן להביא ראי' לפסק הרמב"ם ז"ל בפ"א הלכות יבום דהחליצה אינה אסורה עליו אלא מד"ס אלא דיש לדחות דאפשר דלא ס"ל להאי ש"ס כשיטת הבבלי בזה דקרא דואשה לאסמכחא בעלמא אלא דס"ל דחלוצה מן התורה פסולה מן הכהונה ובלאו הכי מקשה שפיר אבל לא מצאתי מבואר בהדיא לש"ס הזה דסובר כן ואדרבא מוכח מדלעיל פ"ב הל' ח' דחלוצ' לכהן דרבנן היא דקאמר שם א' ישראל וא' כהנים כסדר הזה וע"ש וכן נראה דאין שום חולק בזה דחלוצה מן התורה היא מלבד לשיטת רש"י ז"ל בריש ואלו הן הלוקין וכבר הקשו שם בתו' על פירושו ע"ש ובעיקר פסקא של הרמב"ם דהחלוצה על החולץ מד"ס עיין פירקין דלעיל הל' י"ב במראה ד"ה אף בביאה:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 5 · הלכה 4 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 958a34b6a6857362f4f78bff4cbb2d2ee7fe07f0425fa921fbbc8a21ae0bd7a5