ניחא אלמנה. לר"י פריך כדפרישית בפנים דאלו לר"ל וכר' יוסי ב"י כמו דאמרו דלמפרע הוי קדושיו קידושין כן נמי גיטו גט וא"ת דהא אף לר"ל איכא למיפרך דבשלמא אלמנה משכחת לה שקידשה בעודו בן ט' ולאחר שעמדו בו אותן ב' שערות בשעת הבאת סימנין מת דע"כ בהכי איירי והרי אלמנה היא דלמפרע הוו קידושין אלא גרושה היכי משכחת לה דכשגירשה בעודו בן ט' ודאי מותרת לכהונה דאין סברא דחוששין שמא יעמדו בו בשעת הבאת סימנין ואם ניסת לכהן מאז לא שייך לומר דמפקינן לה אחר כך דדמי לחוכא ואטלולא וי"ל דמשכחת לה כשלא ניסת עדיין עד שהגיע לשנת י"ב ויום א' ועמדו בו:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 10 · הלכה 7 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 958a34b6a6857362f4f78bff4cbb2d2ee7fe07f0425fa921fbbc8a21ae0bd7a5