מראה הפנים על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 14 · הלכה 1 · Segment 5

מפני גריר'. וכן מסיק בבבלי קי"ג דטעמא שלא ינהגו בה הפקר ומדרבנן הוא וא"כ בדיעבד מגורשת וכ"פ הרמב"ם ז"ל סוף פ"י מהלכות גירושין ומדסתם דבריו שם משמע דלא בעינן שיודעת לשמור גיטה כדמשמע מסוגיא דהכא אלא דמסוגית הבבלי משמע דדוקא שיודעת לשמור גיטה וכבר השיגו הראב"ד ז"ל שם והה"מ תירץ לזה דסמיך על מה שכתב בפ"ב בקטנה דכל שאינה מבחנת בין גיטה לדבר אחר אינה מתגרשת ע"י עצמה ומפני שידוע היקש השוטה לקטן בכמה מקומות לא ביאר רבינו בכאן זה. וכתב שם עוד ודע שכשם שקטנה שאינה מבחנת מתגרשת בקבלת אביה כל זמן שלא נשאת כך הדין בזו כל זמן שלא נשאת עכ"ל ואני שמעתי ולא אבין דהרי להך טעמא דמפני גרירה אפילו ע"י אביה אסור כדקאמר הכא בהדיא וזהו ג"כ לפי מסקנת הבבלי דאין שום חולק בסברא זו והתוס' והרא"ש שהביאו להך דהכא לחזק סברת ר"ת דקטנה מתגרשת ע"י אביה אפילו אינה יודעת לשמור ודלא כפי' רש"י היינו דוקא בקטנה דלא שייכא בה טעמא דגרירה אלא שאין לה יד וכיון שיש לה אב הרי יש לה יד אבל שוטה מה מהני לה אב להך טעמא ובזה ודאי אין היקש שוטה לקטנה וכן נראה מדברי הרשב"א ז"ל שכתב אחר שהביא סוגיא דהכא וז"ל והילכך קטנה שאין בה אלא משום שמירת גיטה מתגרשת ע"י האב לדברי כל אדם וכן שוטה לדברי ר' ינאי ורבי ישמעאל דגמרא אלא לדברי ר' ינאי דירושלמי שוטה אינה יכולה להתגרש מפני גרירה עכ"ל הרי מבואר דלהמסקנא שם דביודעת לשמור גיטה ואינה יודעת לשמור עצמה דטעמא כהך דר' ינאי דהכא וכהך דמיירי הרמב"ם ז"ל שם לדבריו דלעיל אינה מתגרשת ואפילו ע"י אביה וצ"ע בדבריו ז"ל:

פעמים שוטה כו'. ולפ"ז למסקנת הבבלי אינה מתגרשת. והד"מ סי' קי"ט כתב דנראה מדברי התו' והרא"ש דהכא דמתגרשת וע"ש שמדברי הרמב"ם ז"ל בפ' כ"ט מהלכות מכירה נראה כן מדפסק שם כברייתא דפ"ג דר"ה גבי עתים חלים ועתים שוטה דכשהוא חלים כפיקח לכל דבריו ועיין בתשובת הרשב"א שמביא ב"י סי' קכ"א דהה"ד בעתים שוטה ועתים חלומה ואפשר דשאני גבה דאיכא טעמא דגרירה ועיין במסכתא גיטין ריש מי שאחזו ובמראה שם ד"ה לכשישתפה מ"ש שם בס"ד: