אָדָם הָרִאשׁוֹן, לֹא הֻתַּר לוֹ בָּשָׂר לַאֲכִילָה . הענין הזה מפורש היטב בדברי רבינו האר"י ז"ל (בשער המצות פרשת עקב) כי קודם החטא קרא שמות לבהמה ולחיה ולעוף השמים ובקריאת השמות בלבד עשה בירור ותיקון להם שנבררו ונתקנו כראוי ולכן נאסר לו לאכול מהם כי מאחר שנבררו אין צריכין בירור עוד על ידי אכילה ורק בהמות בהררי אלף לא נבררו על ידי אדם הראשון ונשאר בירור שלהם עד לעתיד לבוא שהם מזומנים למאכל הצדיקים ובאכילתם יתבררו, וכל זה הבירור שעשה אדם הראשון בקריאת השמות הוא רק לבהמות וחיות ועופות אבל לצמחים ואילנות ולחלקי הדומם לא קרא שמות ולכן נשאר בירור שלהם על ידי אכילה שיאכל מהם. ולזה הותר לו לאכול מן העשבים ומן האילנות ולכן אמר לו הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה (בראשית א, כט) כי כונת האכילה היא לברר הטוב שבמאכל.
והנה אחר שחטא אדם הראשון חזרו כל הבחינות להתקלקל וכל אותם בעלי חיים בהמות וחיות ועופות נתקלקלו וצריכים בירור כי נעשה בהם תערובת טוב ברע כבתחילה קודם שהובררו, אמנם עם כל זה לא הותר לאכלם כי לא היה בבני אדם כח בעת ההיא לבררם באכילה ולכך כל בשר של בעלי חיים נשאר באיסורו שלא לאכלו מאחר שאין בהם כח לבררו עד שבא נח ובניו.
אחר המבול ראה השם יתברך שיש להם כח לברר ואז התיר להם אכילת בשר בעלי חיים וכמו שנאמר כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל (בראשית ט, ג) אמנם גם עתה אין יכולים לעשות באכילתם בירור שלם כראוי ועוד אין יכולים לעשות בירור באכילתם אלא רק מן בשר בעלי חיים הטהורים שאין בהם סיגים רעים וחזקים ביותר שהקדושה שבהם רבה על חלק הקליפה אבל מן בהמות וחיות הטמאים אי אפשר לברר שהרע חזק ביותר ומרובה על חלק הטוב כמה וכמה, והאוכלם מלבד שלא יברר כלום באכילתו אלא אדרבה תתאחז בו קליפה הטמאה שבהם ותדבק בו ותסתלק הקדושה ממנו בר מינן עד כאן דבריו זלה"ה עיין שם.
ואנא עבדא חקרתי אם כן ניצוצות המעורבים באלו בהמות הטמאים איך נבררים? ואמרתי כי בהמות וחיות ועופות הטמאים אחר שימותו יהיו עפר ואז יהיו בכלל ברור הדומם שהוא עפר הארץ שנברר על ידי המטר שמוציא עשבים מן הארץ כמו שאמר רבינו האר"י ז"ל גם עוד יתברר על ידי איזה תערובת שיערב מעט מן העפר שלהם באיזה פרי ואוכלו האדם עם הפרי גם אפשר שיתברר כמו כן על ידי עסק התורה שיעסקו שם במקום אותו עפר וכמו שאמרו המקובלים ז"ל על מאמר 'הוו שקלי ואזלי' והיינו רצונו לומר שקלי ניצוצי קדושה ממקום הלוכם שמדברים שם בדברי תורה.
והנה אחר שחטא אדם הראשון חזרו כל הבחינות להתקלקל וכל אותם בעלי חיים בהמות וחיות ועופות נתקלקלו וצריכים בירור כי נעשה בהם תערובת טוב ברע כבתחילה קודם שהובררו, אמנם עם כל זה לא הותר לאכלם כי לא היה בבני אדם כח בעת ההיא לבררם באכילה ולכך כל בשר של בעלי חיים נשאר באיסורו שלא לאכלו מאחר שאין בהם כח לבררו עד שבא נח ובניו.
אחר המבול ראה השם יתברך שיש להם כח לברר ואז התיר להם אכילת בשר בעלי חיים וכמו שנאמר כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל (בראשית ט, ג) אמנם גם עתה אין יכולים לעשות באכילתם בירור שלם כראוי ועוד אין יכולים לעשות בירור באכילתם אלא רק מן בשר בעלי חיים הטהורים שאין בהם סיגים רעים וחזקים ביותר שהקדושה שבהם רבה על חלק הקליפה אבל מן בהמות וחיות הטמאים אי אפשר לברר שהרע חזק ביותר ומרובה על חלק הטוב כמה וכמה, והאוכלם מלבד שלא יברר כלום באכילתו אלא אדרבה תתאחז בו קליפה הטמאה שבהם ותדבק בו ותסתלק הקדושה ממנו בר מינן עד כאן דבריו זלה"ה עיין שם.
ואנא עבדא חקרתי אם כן ניצוצות המעורבים באלו בהמות הטמאים איך נבררים? ואמרתי כי בהמות וחיות ועופות הטמאים אחר שימותו יהיו עפר ואז יהיו בכלל ברור הדומם שהוא עפר הארץ שנברר על ידי המטר שמוציא עשבים מן הארץ כמו שאמר רבינו האר"י ז"ל גם עוד יתברר על ידי איזה תערובת שיערב מעט מן העפר שלהם באיזה פרי ואוכלו האדם עם הפרי גם אפשר שיתברר כמו כן על ידי עסק התורה שיעסקו שם במקום אותו עפר וכמו שאמרו המקובלים ז"ל על מאמר 'הוו שקלי ואזלי' והיינו רצונו לומר שקלי ניצוצי קדושה ממקום הלוכם שמדברים שם בדברי תורה.