חַד אָמַר: כְּנֶגֶד בִּרְכַּת כֹּהֲנִים. הקשה מהרש"א מה טעם יש בברכת כהנים לענין זה? ונראה לי בס"ד דשלשה פסוקים של ברכת כהנים מתחילים באות יו"ד (במדבר ו, כג-כז) והטעם כי יו"ד [20] במלואה מספרה עשרים ואותיות עשרים [620] מספרם כתר [620] ונמצא שלשה יודין דפסוקי ברכת כהנים רומזים לשלשה כתרים שהם כתר תורה כתר כהונה וכתר מלכות שכולן הם ענין שררה.
ועוד נראה לי בס"ד דאמרו רבותינו ז"ל אור שכינה שורה על ידי כהנים בשעת ברכה כשמברכין את ישראל בשלשה פסוקים של ברכת כהנים ולכן צריך לכסות ידיהם בטלית לכבוד אור השכינה שלא יהי שורה על ידם בגילוי אלא יהיה מכוסה בטלית וכיון דאור שכינה שורה על ידיהם אז השם יתברך מסכים לברכתם. וידוע מה שאמרו רבותינו ז"ל במדרש על עת עיבור השנה דאחר שהסכימו הנשיא והמזומנים לעבר השנה אחר שנשאו ונתנו בדבר ביניהם אז יזרח אור בית המדרש להורות שהקדוש ברוך הוא מסכים עמהם בדבר זה.
ובזה פרשתי בס"ד רמז הכתוב וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר (איוב כב, כח) כלומר תִּגְזֹר אוֹמֶר למטה לעבר השנה וְיָקָם לָךְ למעלה שהסכים הקדוש ברוך הוא עמך בדבר זה והמופת והוכחה על זאת היא עַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר שיזרח אור שכינה בבית המדרש שהוא דרכיך, או הכונה על עולם הזה שנמשלה לדרך ונקראת דרך כי מן זריחת האור בחשך שם ניכר שהוסכם למעלה במה שגזרו אומר בעיבור השנה למטה.
ונמצא לפי זה עת שיושבים לעבר השנה וברכת כהנים דמיין להדדי כי בברכת כהנים אור שכינה שורה על ידיהם שבזה נראה שהשם יתברך מסכים בברכתם וכן בעיבור השנה זורח אור במקום הוועד שלהם שבזה מוכח ונראה שהשם יתברך מסכים על דבריהם.
ועוד נראה לי בס"ד דאמרו רבותינו ז"ל אור שכינה שורה על ידי כהנים בשעת ברכה כשמברכין את ישראל בשלשה פסוקים של ברכת כהנים ולכן צריך לכסות ידיהם בטלית לכבוד אור השכינה שלא יהי שורה על ידם בגילוי אלא יהיה מכוסה בטלית וכיון דאור שכינה שורה על ידיהם אז השם יתברך מסכים לברכתם. וידוע מה שאמרו רבותינו ז"ל במדרש על עת עיבור השנה דאחר שהסכימו הנשיא והמזומנים לעבר השנה אחר שנשאו ונתנו בדבר ביניהם אז יזרח אור בית המדרש להורות שהקדוש ברוך הוא מסכים עמהם בדבר זה.
ובזה פרשתי בס"ד רמז הכתוב וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר (איוב כב, כח) כלומר תִּגְזֹר אוֹמֶר למטה לעבר השנה וְיָקָם לָךְ למעלה שהסכים הקדוש ברוך הוא עמך בדבר זה והמופת והוכחה על זאת היא עַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר שיזרח אור שכינה בבית המדרש שהוא דרכיך, או הכונה על עולם הזה שנמשלה לדרך ונקראת דרך כי מן זריחת האור בחשך שם ניכר שהוסכם למעלה במה שגזרו אומר בעיבור השנה למטה.
ונמצא לפי זה עת שיושבים לעבר השנה וברכת כהנים דמיין להדדי כי בברכת כהנים אור שכינה שורה על ידיהם שבזה נראה שהשם יתברך מסכים בברכתם וכן בעיבור השנה זורח אור במקום הוועד שלהם שבזה מוכח ונראה שהשם יתברך מסכים על דבריהם.