בן יהוידע על סנהדרין · דף 36a

מִימוֹת מֹשֶׁה וְעַד רַבִּי, לֹא מָצִינוּ תּוֹרָה וּגְדֻלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד. נראה לי בס"ד השפעה זו מן הדעת שמכריע בין חו"ב [חכמה ובינה] כי הגדולה נמשכת מן החכמה ותורה מבינה נפקא כמו שאמרו בסוד בָּרוּךְ אֱלקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ וְנָתַן לָנוּ תּורַת אֱמֶת, ולכך התחילה באות ב' רמז לבינה ולכן הדעת שמכריע בין חו"ב [חכמה ובינה] וכלול משניהם לכן השפע שלו תורה וגדולה במקום אחד דייקא ולכך היה אצל משה רבינו ע"ה תורה וגדולה במקום אחד כי הוא זכה לדעת ובזה יובן וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים (משלי כד, ד) פירוש 'הוֹן יָקָר' זו גדולה 'וְנָעִים' זו תורה דכתיב בה דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם (משלי ג, יז) וכתיב לַחֲזוֹת בְּנֹעַם הֳ' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (תהלים כז, ד).

וְהָא הֲוָה חִזְקִיָּה? הֲוָה שֶׁבְנָא. הא דלא אמר 'הֲוָה יְשַׁעְיָה' משום דאינו מזכיר כאן אלא אותם שהיו ראשי ישיבות שמלמדים תורה ברבים אך ישעיה הנביא ע"ה אף על גב דהוה גדול בחכמה לא היה קובע ישיבה בית המדרש למתני לרבנן ורק היה לו תלמידים שנקראים 'בְּנֵי הַנְּבִיאִים' כדרך כל נביא.
אבל שמואל הנביא ע"ה היה קובע ישיבה כי לא היו בימיו אחרים קובעי ישיבה כאשר היה בימי ישעיה הנביא ע"ה וכן עירא היאירי היה קובע ישיבה בית המדרש וכמו שאמרו בגמרא מועד קטן (מועד קטן דף טז:) וְאֵלֶּה שְׁמוֹת גְּבוּרוֹתָיו שֶׁל דָּוִד יֹשֵׁב בַּשֶּׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי (שמואל ב כג, ח) בשעה שהוא וכו' דבזמן שהיה עירה היאירי קיים הוה מתני עירה לרבנן על גבי כרים וכי נח נפשיה הוה דוד מתני לרבנן וכו' עיין שם.