קריאה במקור

פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 2 · הלכה 2 · Segment 5

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

מהו שיכשר למצורע אחר. אם נימא דהוי כהזה על החטאת דפסול למצורע או דילמא שאני חטאת דרחמנא אחשבה בה מלאכה:

מה דמר כשר. כלו' דאשכחן דפליגי בה ומ"ד כשר הדא היא כר' יודא דלקמן וכן ר"א מודי בה דשאני חטאת כדאמרן:

תני כו' בתוס' שם:

שבתי. שבת שלי היתה:

אחר ר"ט לביתו. ור"ט כהן היה:

תן לי סנדלי. ללמד שגדולה שימושה:

מקל. של ארז שבו מטהרין את המצורעין:

שליברות. וכן הוא בתוספתא ובת"כ פ' מצורע פ' א' גריס של ברות והוא ברוש א' מעשר' מיני ארז בפ"ב דר"ה:

וראשה טרף. ובראשה עלה א' כמו עלה טרף בפי':

אחת לשנים כו'. כלומר אחר שמחלקין לארבעה כרביע כרעי המטה זהו עובי' של ארז וכן הוא במשנה פי"ד דנגעים:

ומזין ושונין כו' כדאמר במקל זה טיהרתי ג' מצורעין ור"ט שלא בפני הבית ובגבולין היה:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: e79f63a3064139d9fd1fb39606eb817f365867655c41c70e3ee7f3cf8c82ac3f