קריאה במקור

פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 5 · הלכה 6 · Segment 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

גמ' אימתי היה איוב. פליגתא דתנאי נמי בבבלי בתרא דף ט"ו:

אשר חכמים יגידו. ודריש לה לעיל פ"ק על ראובן ויהודה שהודו ולא בושו:

העמיד תייש אחד לנגדו. ובתוך כך יציל צאנו כך הקב"ה נתן איוב לענין שלא יקטרג על ישראל:

יסגירני אל. בכיון הסגירו ביד עויל:

ומגדולי פמליא. מגדולי שריו ויועציו:

הדא קוא דכאיב הירא וגו'. זה איוב דכתיב ביה איש תם וגו':

ולמה זה הבל תהבלו. כדאמר בבלי שם איזהו דור שכולו הבל הוי אומר זה דורן של שפוט השופטים:

שהיו נוטלים מעשר בגרנות. כלומר מקבלי שוחד להטות דין:

אהבת אתנן וגו'. פסוק הוא בהושע כלומר כדמצינו דגם הנביא היה מוכיח להם כן:

בימי מלכות שבא היה. ובא גם גדוד מכשדים עליו:

בימי מלכות כשדים. ובא גדוד גם משבא עליו:

מעולי גולה היה. וגר היה ורבי יוחנן קאמר דישראל מעלי' הי':

. לפום כן. הואיל דסבירא ליה לרבי יוחנן דישראל ממש היה לפיכך למד ממנו הלכות אבל לקמיה דצריך לקרוע מעומד כמו שעשה איוב:

תני ר"ח. דסבירא ליה כהני תנאי דלעיל דגוי היה:

תמן אמר. לעיל בריש הסוגיא:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: e79f63a3064139d9fd1fb39606eb817f365867655c41c70e3ee7f3cf8c82ac3f