גמ' מהו שתטמא את הידים. אם יש בה משום קדושה ודמי לשאר ספרים שגזרו חכמים שיטמאו את הידים:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 2 · הלכה 4 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הרי זה שאלה. בניחותא וצריך להתיישב בדבר:
אינה שאלה. דודאי לא מטמאה דכלום גזרו כו' לא מפני קדושתן כדמפרש עעמא בי"ח דבר שבתחילה היו מצניעין אוכלין דתרומה אצל ס"ת ואמרו האי קדש והאי קדש כיון דקחזו דאתו לידי פסידא גזרו ביה רבנן טומאה:
וזו למחיקה ניתנה. מתחילה ואין בה משום קדושה:
לא צורכה דלא הואיל וניתנה למחיקה. דלא כמו אלא כלומר דמהאי טעמא קא מיבעיא ליה הואיל וניתנה למחיקה ואפ"ה אפשר דאית בה משום קדושה חלא גזירת הכתוב הוא על המחיקה ואי לא הוי ניתנה למחיקה לא הוה מספק' ליה דודאי יש בה משום קדושה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e79f63a3064139d9fd1fb39606eb817f365867655c41c70e3ee7f3cf8c82ac3f