מתני' עד אומר נטמאת ועד אומר לא נטמאת. אוקי חד לבהדי חד והוי כספיקא ושותה. ובבבלי מסקינן דדוקא כי אתו בהדי הדדי אבל בזה אחר זה כשאמר הראשון נטמאת הוי מהימן כבתרי והשני האומר לא נטמאת הוי ליה חד ואין דבריו של אחד במקום שנים:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 6 · הלכה 4 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ושנים אומרים לא נטמאת. כלומר לא נטמאת בפניך שכשבאת ומצאת שנסתרו יחד גם אנו היינו עמך ובפנינו לא נטמאת הרי נסתלק העד ובטלו דבריו מפני השני' והרי היא בספיק' אם נטמאת קודם שבאו אלו ומצאום ולפיכך שותה. ובגמרא מוקי לה להני בבא בפסילי עדות דאם לא כן פשיטא אין דבריו של א' במקום שנים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e79f63a3064139d9fd1fb39606eb817f365867655c41c70e3ee7f3cf8c82ac3f