אמר ר' יוסי ובלבד יום שטבלה. כתב הקה"ע מותרים לשמש דסמוך לטבילתה האשה מתעברת אבל בתר הכי אסור בתשמיש עכ"ל מבואר שפי' דגם לחשוכי בנים אסור שלא סמוך לטבילתה אולם בב"י א"ח (סי' תקע"ד) פי' הירושלמי דקאי אלמעלה עשה אשתך גלמודה כו' ובלבד יום שטבלה כו' דבזה מותר לכל אדם ותאבי בנים מותרים תמיד ופסק כן בש"ע וכ"כ הב"ח (סי' ר"מ) אולם המ"א והא"ר כ' בשם האגודה כהקה"ע. ועל מ"ש בירושלמי בשעה שאתה רואה חסרון בעולם כו' פי' בקה"ע כגון שיחסרו הבריות כו' משמע שעל כל צרה צריך לפרוש וכ"נ מפשט דברי הרמ"א (סי' ר"מ סי"ב) וכ"כ ביפה מראה. אולם בא"ר כתב בשם הכנה"ג דרק צרות דומיא דרעב כגון ירקון ושדפון ומזונות צריך לפרוש אבל שאר צרות כגון דבר וחרב וכיוצא בו מותר יע"ש:
קריאה במקור
עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי תענית · פרק 1 · הלכה 6 · Segment 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1969-1970
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001824568/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cc96220a8989a354142412f2d9d80f3d3bfbc05cd002f853c5a5313b7e1cdc4d