פיסקא ומיטמאין בכל שהן כולי שאני אבר דכולה במקום עדשה קאי דהא אלו חסר אבר מי קא מיטמא פי' המורה תדע דמשום חשובותא דאבר הוא דהא אלו חסר פורתא האי אבר דהוה בציר מכעדשה מי מטמא הוי אומר לא. ואינו נ"ל דאדרבה מהכא מוכח דשיעור עדשה הוה עיקר דהא אי חסר פחות מכעדשה אינו מטמא אבל אי חסר ואית ביה כעדשה מטמא ונ"ל דבאבר מן החי עסקינן דבעינן עד שיהא האבר שלם אבל אי חסר פורתא אע"ג דאית ביה שיעור בכעדשה טהור ואי לא חסר ואע"ג דלית בה כעדשה טמא נמצא שהחשיבות האבר גורמת לו טומאה זו ולא תליא בשיעורא:
קריאה במקור
תוספות רי"ד על נדה · דף 43b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tosafot Rid
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 81ac48957d02db45263c036ee61cfdcb5b91c6f969062352b517608a81223aca