קריאה במקור

פני משה על תלמוד ירושלמי עבודה זרה · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 8

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

ניחא מלהשאיל. דאסרו חכמים דמהני ליה ואזיל ומודה:

מלשאול מהן. מאי טעמא:

מפני שהוא כמשיאו שם. שהוא גומל חסד והאי בר ישראל צריך ליה ואזיל ומודה:

מליפרע מהן. מאי טעמא דת"ק דאסר:

שלא יאמר ע"ז שלו סייעה. אותו לפרוע חובו ואזיל ומודה:

ותני כן. תניא נמי הכי וכדמפרש לה בברייתא דמלוה אובדת היינו אפי' אם היא בעדים אלא שבע"פ היא מותר מפני שהוא כמציל מידו:

אין מלוה אובדת. אם היא בשטר ואסור וקאמר הש"ס דלפעמים אפי' היא בשטר אובדת היא שלא בכל שעה אדם זוכה לפרוע חובו:

מאי כדון. והשתא במאי איירי במתני' דלמאי קרינן מלוה שאינה אובדת ואסור:

מלוה אובדת שלא במשכון. ובין בע"פ ובין בשטר מותר:

אין מלוה אובדת. אם היא במשכון ואסור:

אשכח תני על קדמיותא. אשכח ברייתא דתני לה כמו דתנינן בקדמייתא דמלוה שאינה אובדת בשטר היא ואסור:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 73803d38490b011995c70d54c6200a77d59afd712b182baff234b0887d2b92ec