אלא בשבור' שאינה יכולה להתרפות. אבל אם יכולה להתרפאות מודה ר' יהודה דאסור דהא לבתר דתתרפא חזיא למלאכה:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי עבודה זרה · פרק 1 · הלכה 6 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והלא הוא מביא לה זכר הוא רובעה והיא יולדת. וכיון דס"ל דביכולה להתרפאות אסור משום דלבתר הכי תחזי למלאכה ה"נ באינה יכול' להתרפאות דהא חזיא לעוברין והעובר לכשיולד ג"כ חזי למלאכה:
אף אני לא אמרתי אלא בסוס זכר וכו' א"ל וכו'. דאכתי כחזי לעוברין הוי:
זאת אומרת שאסור להמציא להן עוברין. אפי' לר' יהודה קאמר דש"מ דס"ל דאסור למכור עוברין לנכרי כמו דאסור למכור הבהמה עצמה דהא ר' יהודה השיב אף אני לא אמרתי וכו' אלמא דהיכא דאיכא חששא דעוברין ס"ל דאסור:
תמן תנינן. בריש בכורות:
לית הדא אמרה. לאו ש"מ ממתני' דאף עוברין אסור למכור להן דקתני אע"פ שאינו רשאי וקמ"ל דבהא כ"ע מודים דאף ר' יהודה לא פליג הכא אלא בשבורה:
כבר קדמך ר' אבין. דקאמר לעיל דאפי' ר' יהודה מודה בעוברין דאסור למכור להן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 73803d38490b011995c70d54c6200a77d59afd712b182baff234b0887d2b92ec