מתני' המטהר יינו של נכרי. ישראל שדרך ענבים של נכרי בכשרות כדי למוכרו לישראל ולא נתן דמים עכשיו לנכרי עד שימכרנו ונתנו ברשותו של נכרי:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי עבודה זרה · פרק 4 · הלכה 12 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מותר. דמירתת הנכרי דילמא חזו לי הנך ישראל דעברי ברשות הרבים ומפסידנא:
עד שיושיב שומר אין השומר צריך להיות יושב וכו'. דכיון שהוא יוצא ונכנס הרי הוא כיושב ומשמר:
כל רשות נכרים כאחת. פלוגתא דרשב"א ות"ק בהא דת"ק סבר כשהניח היין ברשותו של נכרי בעל היין הוא דבעינן שיהא הבית פתוח לרשות הרבים ועיר שישראל ג"כ דרים בה אבל ברשות נכרי אחר שאינו בעל הבית אפי' בעיר שאין ישראל דרים בו שרי ורבן שמעון בן אלעזר אומר כל רשות נכרים כאחת היא וכי היכי דברשות נכרי בעל היין אסור אא"כ בעיר שישראל ונכרים דרים בה והבית פתוח לרשות הרבים ה"נ ברשות נכרי אחר כן והלכה כרשב"א:
והלה כותב לו שנתקבלתי ממך מעות מותר. אם הבית פתוח לרה"ר וישראל דרים שם באותה העיר כדלעיל:
אבל אם ירצה ישראל להוציאו וכו'. דהשתא הוי היין משכון אצל הנכרי הואיל ויש לו מלוה על היין אסור דלא מרתת דסבר אי חזו לי ותבעו לי אמינא דידי הוא ואף על פי שהמפתח והחותם ביד ישראל אסור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 73803d38490b011995c70d54c6200a77d59afd712b182baff234b0887d2b92ec