והתני. בתוספתא דפסחים פ"ב:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי עבודה זרה · פרק 1 · הלכה 9 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מעשה בר"ג וכו'. דשמעינן שנתן לו מתנת חנם לזה המבגיי:
שאין מעבירין על האוכלין. ולפיכך ציוה לטבי עבדו להגביה את הגלוסקין:
ושחמצו של נכרי מותר לאחר הפסח מיד. לפי שהמעשה היה לאחר הפסח מיד ואם חמצו של נכרי שעבר עליו הפסח אסור בהנא' לא היה לו ליתן לנכרי זה דהא איכא טובת הנאה ממנו:
אחר רוב עוברי דרכים. שהן נכרים ולפיכך לא רצה שיאכלו ר' עילאי וטבי מפני חשש פת נכרים שאלו היה יכול לתלות בשל ישראל היה מותר שנוכל לומר שנעשה הפת אחר הפסח:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 73803d38490b011995c70d54c6200a77d59afd712b182baff234b0887d2b92ec