גמרא גדול הוא בששך. עפרש"י וכן נמצא במקרא ירמיה כ"ה ונ"א:
קריאה במקור
רש"ש על מגילה · דף 6a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם ולמה נקרא שמה טבריא כו'. בב"ר רפכ"ג איתא דנקראת טבריא ע"ש טיבריאוס קיסר ע"ש:
שם רבא אמר רקת שמה כו'. עט"א ובמשכ"ע בק"א דהאי כי נח נפשי' דר"ז סתמא דגמרא קא"ל וכה"ג כ' התוס' לקמן (י) ד"ה דכ"ע ובב"מ (ר"ד מ) והר"ן לקמן בפ' בני העיר על הא דאמר עולא לישתמש אינש במאן דתני ארבעה כו' ובמהרש"א לעיל על הא דפרט לטבריא שימה חומתה ועי' סנהדרין (כה ב) ברש"י ד"ה אפי' במדבר וכה"ג בד"ט ועמש"כ בב"מ (טז ב):
שם טמוני זו טרית. אולי דריש טמוני מלשון מטמון שהוא דבר חשוב וכעין שפרש"י בשפוני:
שם והיא היתה יתד תקועה. נראה משום דאמר נביא עלה תעקר לכן קאמר לשון תקועה שהוא היפך עקירה:
שם היו קורין אותה אחידת כו'. כצ"ל וכ"ה בע"י:
שם והיה כאלוף ביהודה כו' שעתידין שרי יהודה ללמד כו'. נראה דדריש מן כאלוף פי שנים מלשון אלופים שהוא מין שררה ומלשון ואאלפך חכמה (איוב לג) שהוא לשון לימוד:
רש"י ד"ה והיה אדום. ועקרון תהי' בית תלמוד כירושלים. כצ"ל בכ"ף:
רש"י ד"ה לשם. עיר שכבשו בני דן. יהושע (יט מז):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1fa5e0a7ab2e23924911cd7cef204c6beb383861cef358817c0cd8405ccc528b