גמרא א"ת משנאי אלא משניאי. עט"א שכתב בס"ד ואע"ג דאחר יכול למחול על הכאתו כדמוכח בספ"ח (כצ"ל) דב"ק צ"ג נראה דכוון להא דתניא שם הכני פצעני על מנת לפטור פטור אבל אין זה ראיה דהאי פטור אינו אלא מתשלומין כהא דתנן התם קרע את כסותי כו' ע"מ לפטור פטור דודאי חייב משום בל תשחית דלא עדיף מדידיה גופי' דעובר כדמוכח בשבת (קכט. קמ ב) ושם בב"ק (צא ב) שהמקרע עה"מ יותר מדאי לוקה משום ב"ת וכן תנן שם (צ ב) והקוצץ נטיעותיו אע"פ שא"ר פטור וכ' התוס' שם (צא ב) ד"ה החובל דחייב מלקות ועוד דבחובל גופא אר"ע שם במתניתין דאינו רשאי לחבול בעצמו וכ"פ הרמב"ם רפ"ה מהל' חובל ומדברי הר"ן בפ' שבועות שתים בתרא על הברייתא דנשבע להרע לעצמו מוכח דהוי איסור דאוריית' ופשיטא דלא עדיף אחר אפילו אם הרשהו:
קריאה במקור
רש"ש על מגילה · דף 28a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם סליק יתיב ארישא דדיקלא. יתכן משום דבדקל קשה לעלות כדאיתא רפ"ד דפאה לכן סליק עלי' כדי שלא יוכלו לעלות אחריו מהר:
שם אם נאמר כבש למה נאמר אחד. עמש"כ ביומא (לד ב) בס"ד:
רש"י ד"ה בחניכתו. עי' הגי' בתענית ובתוס' שם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1fa5e0a7ab2e23924911cd7cef204c6beb383861cef358817c0cd8405ccc528b