רש"ש על מגילה · דף 20b

רש"י ד"ה ת"ש והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה. כצ"ל וכן בתוס':

במשנה כה"י כשר לקה"מ. הט"א כ' בתוך דבריו דלר"י מוספין ותפ"מ אינם אלא עד חצות וכ"כ לקמן בד"ה ולמוספין ול"ד אגב שיטפי' דבהדיא איתא בברכות (כז) דזמנם כל שבע לדידיה ובד"ה ולתפ"מ כ' דקרבן מוסף קדים לתמיד אפי' הגיע כבר זמנו כדאמרי' רפ"ה דפסחים ל"מ שם להדיא אלא דמוספין בשש ואז לא הגיע עדיין זמן התמיד ואולי כוונתו להא דאמרי' שם (נט) ואין לך דבר שמתעכב אחר תמיד של בה"ע כו' ועי' ר"ה (ל ב) תד"ה ונתקלקלו:

גמ' לקריאת ההלל דכ' ממזרח שמש עד מבואו רי"א זה היום כו'. ק"ק א"כ איך קורין אותו בליל פסח ועי' בביאור הגר"א ז"ל להגדה במה נשתנה:

שם ולמוספין דכתיב יום ביומו. עפרש"י בחומש דפי' אם עבר יומו בטל קרבנו והוא מגמרא דתמורה (יד) וק"ל הא זבח כתיב שם ופי' בכ"מ שלמים ואינם במוספין ושלמי חגיגה יש להם תשלומין כל ז' וצ"ל דר"ל כבשי עצרת וכדפי' בזבחים (נה) קרא דועל זבחי שלמיכם אך רש"י בחומש שם פי' דבר יום חוק הקצוב בחה"פ והם אינם נזכרים שמה:

בסה"ע וכתיב התם על פי התורה אשר יורוך כו'. לכאורה ה"נ מזה דזקן ממרא א"ח אלא אם הורו לו ב"ד הגדול ביום (וה"ז בא ללמד ונמצא למד) ול"מ זה מפורש:

רש"י (במשנה) ד"ה ולוידוי פרים. כתיב הכא וכפר עליו כו'. האי קרא לא כתיב אלא בשעיר נשיא ובחטאת יחיד ואולי ט"ס הוא וצ"ל וכפר עליהם הכתוב בפר הע"ד ש"צ. ופר כהן משיח והע"ד איתקשו להדדי והא דל"ח וידוי דחטאת יחיד עט"א אבל קשה דחשיב הזיה ושייר מתנות חטאות החיצוניות דהוויין בנתינת אצבע וכן דחטאות הפנימיות בקרנות מזבח הפנימי. אמנם גם זה נכללו בשם הזיה כדמוכח בזבחים (צג) במשנה ובגמרא ועי' קדושין (לו) במשנה ובתד"ה הקבלות:

רש"י ד"ה ביום צוותו. מליקת עוף מליקתו והזייתו כאחד כו'. וא"א בלא הן והא דאיצטריך קרא מיוחד לשחיטה אע"ג דשייך בה ג"כ הני טעמי הוא משום דלאו עבודה היא:

תד"ה ולוידוי. יוה"כ קשיא כו'. כצ"ל ותיבת דתניא למחוק:

תד"ה כל. משום דשנה עליה הכתוב לעכב דכתיב תמימות. עי' במנחות (סו) דאין לנו לימוד אחר דקצירה וספירה בלילה אלא מתמימות יותר הל"ל דתהיינה משמע עיכובא כדאמרי' שם במנחות (כז) ועק"ל דל"ב שנה עליה לעכב אלא בקדשים וקשה לקרות ספה"ע קדשים:

בא"ד ובה"ג כ' דהיכא כו' ימנה למחר בלא ברכה. והר"ן הביא בשמו דימנה בברכה וכ"נ בתוספות מנחות (סו) וברא"ש שלהי פסחים:

בא"ד משא"כ בתק"ש כו'. אבל לשופר כו'. ל"י מאי שייך יה"ר כו' לת"ש הא מדאורייתא היא אף בזה"ז: