גמרא היינו זכריה היינו משלם. כ' המהרש"א מדל"א ומשלם בו' לכאורה גם עתה תקשה מדוע ל"א וזכריה:
קריאה במקור
רש"ש על מגילה · דף 23a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה שבעה. לכך פיר"ת כו'. נ"ל דלרש"י דחקו שינוי הלשון דבה' אומר מרואי ובז' רואי דבירמיה כתיב ג"כ מרואי אבל אי קאי אדאחשורוש א"ש דשם כתיב רואי ומה דלא הביא הש"ס מהא דירמיה י"ל משום דמרואי אדרבה משמע שהיו יותר רק שלא לקח מהם אלא ז':
תד"ה חד. עי' מהרש"א מה שהעלה בצ"ע והתוס' בתענית (כט ב) כתבו באמת בשם ר"ת להוכיח מהך ברייתא דמפטיר עולה ואנכי תמה דהרי נוכל לפרש דמפטיר אחד היינו לבד השלשה וכדהקשו התוס' לעיל ואם נאמר דאינו עולה ליתא להוכחה שכ' שם ודברי הק"נ אות כ"ט ל"נ כלל דתקשה מח"ל בבו"ה:
תד"ה כיון. ואין להתחיל בפ' של מעלה כו' דלא הוי מענינו של יום. עי' במרדכי ס"פ בני העיר בהגהות שתמה ע"ז מקריאת ר"ח:
בט"א ד"ה ביוה"כ ז'. ומיהו טע"ז אינו מספיק כו'. ל"י מדוע אינו מתיישב בטע"ז דאיכא למימר דכ"ה סדרן לר"ע שבת דאיכא מיתה ששה יו"כ דאיכא נמי מוסף תפלה נוסף על מיתה דאית ביה דהיינו כרת (דלדידי' לא שני ליה בין ביד"ש לביד"א לענין זה) שבעה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1fa5e0a7ab2e23924911cd7cef204c6beb383861cef358817c0cd8405ccc528b