רי"ף בבא בתרא · דף 50a

שהוא ינכה יתיר כל שהוא יחזיר ואם אמר לו הן חסר הן יתר אפילו פיחת רובע לסאה או הותיר רובע לסאה הגיעו יתר על כן יעשה חשבון:

גמ' איבעיא להו בית כור סתמא מאי ופשט רב אשי דסתמא נמי כהן חסר והן יתיר דמי:

מתני' מה הוא מחזיר לו מעות ואם רצה מחזיר לו קרקע ומפני מה אמרו מחזיר לו מעות כדי ליפות כחו של מוכר שאם שייר בשדה בית תשעת קבין ובגנה בית חצי קב וכדברי ר"ע בית רובע מחזיר לו את הקרקע ולא רובע בלבד מחזיר לו אלא את כל המותר:

גמ' (דף קד.) ליפות כחו של מוכר אמרי' ליפות כחו של לוקח לא אמרינן והא תניא פיחת שבעה קבין ומחצה לבור ^*מהר"ם ל"ג(הותיר שבעה קבין ומחצה לכור) הגיע יתר על כן כופין את המוכר למכור ואת הלוקח ליקח התם כגון דהות יקירא מעיקרא וזל השתא דאמרינן ליה אי ארעא יהבת ליה הב ליה כי זולא דהשתא והא תניא כשהוא נותן לו נותן לו כשעה שלקח ממנו התם כגון דהות זולא מעיקרא ויקירא לה השתא:

שאם שייר בשדה בית תשעת קבין: אמר רב הונא תשעת קבין שאמרו אפילו בבקעה גדולה ור"נ אמר נותן שבעת קבין ומחצה לכל כור וכור ואי איכא יתירא למליותא דתשעה קבין הדרי וכן הלכתא תאנא אם היה סמוך לשדהו אפילו כל שהוא מחזיר לו ולא את הרובע בלבד הוא מחזיר אלא את כל המותר כלפי לייא (דף קד:) תאני רבין בר רב נחמן לא המותר בלבד הוא מחזיר לו אלא את הרבעין כולן:

מתני' מדה בחבל אני מוכר לך הן חסר הן יתיר ביטל הן חסר הן יתיר את מדה בחבל הן חסר הן יתיר מדה בחבל ביטל מדה (דף קה.) בחבל את הן חסר ואת הן יתיר דברי בן ננס בסימניו ובמצריו פחת משתות הגיעו עד שתות ינכה:

גמ' אמר ר' יהודה אמר שמואל זו דברי בן ננס אבל חכמים אומרים הלך אחר פחות שבלשונות זו ולא סבירא ליה מ"ט