רי"ף בבא בתרא · דף 48a

ישן משל אשתקד מיושן משל שלש שנים:

גמ' אמר רבי יוסי בר חנינא לא שנו אלא בקנקנים דלוקח אבל בקנקנים דמוכר א"ל הא חמרך והא קנקנך וכי קנקנים דמוכר מאי הוי לימא ליה לא איבעי לך לשהויי לא צריכא דאמר ליה למקפה ממאי מדקתני אם ידוע שיינו מחמיץ הרי זה מקח טעות אמאי לימא ליה לא איבעי לך לשהויי אלא ש"מ מתני' בדאמר ליה למקפה ש"מ ופליגא דר' חייא בר יוסף דאמר רבי חייא בר יוסף חמרא מזלא דמריה גרים דכתיב ואף כי היין בוגד גבר יהיר ולא ינוה והלכה כרבי יוסי בר' חנינא אמר רב יהודה אמר רב בל המתגאה בטלית תלמידי חכמים ואינו תלמיד חכם אין מכניסין אותו למחיצתו של הקב"ה כתיב הכא לא ינוה וכתיב התם אל נוה קדשך:

(דף צו.) איתמר המוכר חבית יין לחבירו והחמיצה אמר רב כל שלשה ימים ברשות מוכר מכאן ואילך ברשות לוקח (דף צו:) ושמואל אמר חמרא אכתפא דגברי שוור עבד רב יוסף עובדא בשכרא כותיה דרב בחמרא כותיה דשמואל הא דשמואל אי בקנקנים דמוכר קאמר בדלא אמר ליה למקפה היא ואי בקנקנים דלוקח קאמר אע"ג דא"ל למקפה כי היכי דלא תקשי אדרבי יוסי בר' חנינא דתרוייהו הלכתא נינהו ולא קשיאן אהדדי:

(דף צח.) אמר רבא האי מאן דזבין ליה חביתא דחמרא לחבריה אדעתא דליזבנהו ותקיף אפלגא או אתילתא דינא הוא דמקבל לה מיניה ולא אמרן אלא דלא שני לה בברזא אבל שני לה בברזא לא ולא אמרן אלא דלא מטי יומא דשוקא אבל מטי יומא דשוקא לא ואמר רבא האי מאן דמקבל חמרא מחבריה אדעתא דממטי ליה אפרואתא דבילשפט ואדמטי התם זל דינא הוא דמקבל ליה מיניה איבעיא להו הוה חלא