קריאה במקור

פני משה על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 4 · הלכה 4 · Segment 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

גמ' ומנין שאינו מדבר. בשבועת העדות אלא בתביעת ממון:

נאמר כאן אויים. והוא עד או ראה או ידע:

ונאמר אויים בפקדון. או בתשומת יד או גזל או עשק:

אויי רוצח יוכיחו. דכתיב או באיבה הכהו או השליך עליו בלא צדייה ונילף מהתם שאפי' אינו בתביעות ממון הכתוב מדבר:

אויי סוטה יוכיחו. או עבר עליו רוח קנאה או איש אשר תעבור עליו וגו' ויש עמהן שבועה והשביע הכהן את האשה:

שיש עמהן אף כהן. שהשבועה על פי כהן היא:

אויי ביטוי שפתים יוכיחו. להרע או להיטיב:

זדון כשגגה. בשבועת העדות ושבועת הפקדון חייב קרבן על המזיד כשוגג דלא כתיב בהו ונעלם אבל בביטוי שפתים ונעלם כתיב:

יש מאלה. דכתיב והיה כי יאשם לאחת מאלה:

חייב כאן וחייב בפקדון. ולא צריכא לן למיגמר מאויים:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 15aee0740d61d7a3596f6c2639501051f2b14c5ea34b82d4e5d6f23661efa8da