תוס' בד"ה הא גופה כו' ולפי הירושל' משמע כו' נ"ב פי' ומאחר דנוכל לאוקמי מתני' ולתרוצי הכי נהי דתלמודא בעי למעבד מתניתין שפיר מאחר שאינו מוכח מתוך גוף המשנה לא תנא רבינו הקדוש הכי ודו"ק:
קריאה במקור
חכמת שלמה על סוטה · דף 5b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בא"ד ולא דברה דאין סתירתה כו' כצ"ל:
בד"ה לאחר כו' וא"ת מאיש ממעטנהו כו' נ"ב ואז יהיה מתורץ הכל דלעולם אחר ולא יבם היכא דלא מרבינן בריבוי דאיש כדלעיל ואיש דהכא בא לקרובים סוף סוף יהיה קשה דאם כן איש ואתר תרוייהו למיעוטי קאתי וא"כ בפ' אין מקדישין בערכין איך תוכל למידרש תרוייהו למיעוטי דהא מרבה התם אח ומנין לתלמודא דלמא איש ממעט בן ואחר ממעט יבם אי לאו דס"ל לתלמודא דאיש לא בא אלא לרבות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: da884900fdd2342f6cb9029f6a96778439d8053362c2ed3f3ec04d36ebeccaa4